#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. מדוע לא נקטה המשנה מעידים אנו באיש פלוני שהוא ממזר, שזה היה שייך בין בישראל ובין בכהנים ואילו בן גרושה פוסל רק בכהנים? 	"תירצו התוס' (ד""ה מעידיו) דנקט בן גרושה משום דקאי אזוממי בת כהן ולכן נקט דבר ששייך בכהונה <sup>א</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  הרמב""ן תירץ שמילתא דשכיחא קתני. עוד תירץ דבא להשמיענו שלא משלם לו ממון אע""ג שמפסיד ממנו אכילת תרומה ושאר מתנות כהונה.</span>"	מכות תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. כיצד העדים יכולים לחייבו גלות בעדותם והרי יכול לומר מזיד הייתי? 	"תירצו התוס' (ד""ה מעידיו):<br>א. כשראו בו רגלים לדבר כגון שנשמט הברזל מקתו.<br>ב. דליכא רגלים לדבר וכגון דשתק ושתיקה כהודאה  <sup>ב</sup> .<br><span style=""color: rgb(80, 79, 75);""></span><span style=""font-size: 12pt !important;""><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">ב. והרמב""ן והריטב""א תירצו א. שללישנא דאמרינן בכריתות דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים דכתיב או הודע אליו הכא הדבר המסור לב""ד ועדים נאמנים יותר ממנו דהכא לא כתיב הכי .ב</span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">. דמיירי שאמר הרגתי שוגג אבל לא בפניהם</span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">.&nbsp;</span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);"">ג. דמיירי שהעידו שנתחייב גלות בב""ד פלוני.</span></span><span style=""color: rgb(80, 79, 75);""></span>"	מכות תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. מה פירוש כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה?	"רש""י פירש שאין להם לצפות למיתה אחרת אלא משכימים לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון. והתוס' (ד""ה כל) כתבו בשם רש""י שאין להם נס והמלטה. ויש מי שפירש מקדימין שלא יענו את הדין, ור""י פירש שצריך להמיתן במיתה שרצו להמית אותו, אבל אם ודאי שאינם יכולים להמיתן באותה מיתה נמית אותם בכל מיתה שנוכל, ולה""ר יוסף נמית אותם באחד מד' מיתות ב""ד&nbsp;<sup>ג</sup>&nbsp;.<span style=""color: rgb(80, 79, 75);""><br></span><span style=""color: rgb(80, 79, 75); font-size: 12pt !important;"">ג. כן מפורש בתוס' שאנץ ותוס' רבינו פרץ שה""ר יוסף פירש פירוש אחר ואינו מפרש את דברי ר""י.</span>"	מכות תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א. איך נעשה על פי עדים בן גרושה והרי אם יוזמו לא יעשו בני גרושה והו""ל עדות שאי אתה יכול להזימה? "	"תירצו התוס' (ד""ה מעידיו):<br>א. כיון שלוקים הוי כאשר זמם ולכן הוי עדות שאתה יכול להזימה.<br>ב. שהמקור לכך שצריך עדות שאתה יכול להזימה הוא מכאשר זמם, ובגמי מוכח שכאשר זמם לא נכתב לגבי עדות בן גרושה וא""כ אין לחוש גבי עדות דבן גרושה לכך שאי אפשר להזימה."	מכות תוס' ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. מנין שזוממי בת כהן אינם במיתתה ומדוע צריך שני לימודים? 	"מדכתיב לאחיו ודרשינן ולא לאחותו. ומדכתיב היא ודרשינן היא ולא בועלה והיא ולא זוממיה.<br>כתבו התוס'(ד""ה זוממי) דאם היה כתוב רק 'היא' הו""א הואיל וזוממיה באו לחייבה שריפה לא נעמיד מיעוטא דהיא אלא בבועלה ולא נמעט זוממין, אבל כיון דכתיב אחיו דרשינן נמי מהיא למעוטי זוממיה. ואם היה כתוב רק 'לאחיו' הו""א שכשאין מעידים על הבועל כגון שהיה קטן בן ט' שנים ויום אחד או שלא הכירוהו יתחייבו שריפה, קמ""ל היא ולא זוממיה למעוטי זוממים שבכל ענין לא יקבלו שריפה <sup>ד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  ו הרי טב""א דייק מלשון רש""י (ד""ה חוץ) שחולק על התוס' וסובר שרק אם מעידים על הבועל מקבלי ם העדים את מי תתו אבל אם אין מעידים עליו יקבלו שריפה.</span>"	מכות תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. מדוע עדים זוממים שמעידים שהוא מצרי שני לא יעשו מצרי שני הרי באים רק לפוסלו ולא לפסול את זרעו?	"תירצו התוס' (ד""ה בעינו) דמ""מ אשתו נפסלת שפסלה בביאתו וכתיב ועשיתם לו כאשר זמם, לו ולא לאשתו <sup>ה</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ה.  כתב הריטב""א שאף שיש לדחות לתירוצם שלגבי זרעו שהם כרעא שלו שייך למי מר דליכא כאשר זמם, אבל לגבי אשתו כיון שבדי דיה מתקיים, שפיר קרינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, מ""מ י""ל שהדין דין אמת שלא חלקה התורה בפסולי יוחסין .</span>"	מכות תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. ומה הסוקל אינו נסקל הבא לסקול ולא סקל אינו דין שלא יסקל. באר 	"רש""י פירש שכשהנידון נהרג העדים אינם נהרגים דין הוא שאם באו להרוג ולא הרגו שאין נהרגים. ור""ת (בתוד""ה ומה) פירש ומה אדם שסוקל חבירו באבנים ומת שנדון בסייף ולא בסקילה, עדים שמעידים על איש פלוני שמחויב סקילה ולא נסקל על ידם אינו דין שלא יסקלו <sup>ו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ו.  ו הריטב""א הביא את פירוש רבי מאיר הלוי שפירש ההורג בעלמא במזיד בלא התראה אינו נהרג, זה שבא להרוג בלא שהתרו בו ולא הרג אינו דין שלא יהרג.</span>"	מכות ב: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. למסקנא מנין שאין העדים 1) נעשים בן גרושה או בן חלוצה 2) גולים 3) נמכרים בעבד עברי? 	1) דאמר קרא ועשיתם לו כאשר זמם, לו ולא לזרעו. ואי אפשר לפסול אותו ולא לפסול את זרעו דאם כן לא יתקיים כאשר זמם.<br>2) דאמר קרא הוא ינוס אל אחת הערים, הוא ולא זוממים.<br>3) דאמר קרא ונמכר בגנבתו, בגנבתו ולא בזממו.	מכות ב. - ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. ואין משלמים את הכופר קסברי כופרא כפרה והני לאו בני כפרה<br>נינהו. מדוע העדים המוזמים אינם בני כפרה? 	"רש""י פירש שלא הרג שורם אדם <sup>ז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  ופירש דבריו הריטב""א שאין כופר אלא במ י ששורו הרג את הנפש לפוטרו ממי תה בידי שמים והם לא חייבי ם מיתה בידי שמים. והוסיף הריטב""א שהם עשו במזיד ולא מצינו כפרה אלא למי ששורו הרג אחד בפשיעה שלא שמרו כראוי ולא היה מזיד, ובשם ר""ת פירש שבחייבי קרבן דהויא כפרה קיי""ל דבעינן מעשה ממש ולכן אינם ראויים לכפרה. והרמב""ן פירש שעיקר עדותם לחייבו מיתה בידי שמים כדכתיב וגם בעליו יומת, והרי אין השמים צריכים לעדותם כלל, וא""כ אין לגבי המיתה ועשיתם לו כאשר זמם, ולכן אף כופר לא שייך בהם, שהכופר במקום מיתה בידי שמים .</span>"	מכות ב: 		
